מה היא מיזופוניה והאם היא פיזית או נפשית?

מיסופוניה היא מצב המשפיע על אנשים רבים ברחבי העולם. היא מאופיינת ברגישות קיצונית לצלילים מסוימים, שעלולה לעורר תחושות של כעס, תסכול או חרדה. מיסופוניה לרוב לא מובנת ולא מאובחנת, מה שמוביל לבלבול ותסכול עבור הסובלים ממנה. במאמר זה נחקור את נושא המיסופוניה, נדון במה מדובר והאם מדובר בבעיה פיזית או נפשית.

 

מהי מיסופוניה?

מיזופוניה (MISOPHONIA) היא מצב שבו אנשים חווים תגובה רגשית אינטנסיבית לצלילים מסוימים. צלילים אלו חוזרים על עצמם לעתים קרובות, כגון לעיסה, הקשה או נשימה, ויכולים לעורר תחושות של גועל, כעס או חרדה. המצב ידוע גם כתסמונת רגישות קול סלקטיבית (4S) או קול זעם.

מיסופוניה היא מונח חדש יחסית, והמחקר על המצב נמצא עדיין בשלביו הראשונים. עם זאת, ההערכה היא שכ-15% מהאוכלוסייה עלולים לחוות צורה כלשהי של מיסופוניה (Edelstein et al., 2013). המצב שכיח יותר בנשים מאשר בגברים ומתפתח בדרך כלל בגיל ההתבגרות או בבגרות המוקדמת.

תסמינים של מיסופוניה

התסמינים של מיזופנויה יכולים להשתנות מאדם לאדם, אך הם כוללים בדרך כלל תגובה רגשית אינטנסיבית לצלילים מסוימים. תגובות אלו יכולות לנוע בין גירוי קל לכעס או חרדה קיצוניים. כמה תסמינים נפוצים של מיסופוניה כוללים:

– תחושת דחף עז לצאת מהחדר או להימנע ממקור הקול

– נסערות פיזית, כגון קפיצת אגרופים או חריקת שיניים

– תחושת גועל או סלידה מהקול

– חווה עלייה בקצב הלב או לחץ הדם

– תחושת חרדה או פאניקה

מיסופוניה יכולה להוביל גם לבידוד חברתי ולקושי במצבים יומיומיים. לדוגמה, מישהו עם מיזופנויה עשוי להיאבק לאכול בפומבי או להשתתף באירועים חברתיים שבהם סביר להניח שיתרחשו צלילים מסוימים.

 

גורמים למיסופוניה

הסיבה המדויקת למיסופוניה עדיין לא ידועה, אך מחקרים מראים שזה עשוי להיות קשור לאופן שבו המוח מעבד צלילים מסוימים. כמה מחקרים מצאו שלאנשים עם מיסופוניה יש רגישות מוגברת לצלילים מסוימים, עם פעילות מוגברת באמיגדלה, חלק במוח שמעבד רגשות (קומאר et al., 2017).

מיזופנויה עשויה להיות קשורה גם למצבים אחרים, כגון הפרעה אובססיבית-קומפולסיבית (OCD) או הפרעות חרדה. לחלק מהאנשים עם מיסופוניה יש גם היסטוריה של טראומה או התעללות, אם כי זה לא תמיד המקרה.

 

האם מיסופוניה היא בעיה פיזית או נפשית?

השאלה אם מיסופוניה היא בעיה פיזית או נפשית היא שאלה מורכבת, ואין תשובה קלה. חלק מהמומחים מאמינים כי מיזופנויה היא מצב נוירולוגי, בעוד שאחרים מאמינים שזה מצב פסיכולוגי.

 

סיבות נוירולוגיות

מחקרים הראו כי מיסופוניה עשויה להיות קשורה לגורמים נוירולוגיים. מחקרים מצאו שלאנשים עם מיסופוניה יש פעילות מוגברת באמיגדלה, חלק במוח שאחראי על עיבוד רגשות (קומאר et al., 2017). זה מצביע על כך שמיזופנויה עשויה להיות מצב נוירולוגי הקשור לאופן שבו המוח מעבד צלילים מסוימים.

מחקרים אחרים מצאו כי מיסופוניה עשויה להיות קשורה להפרעות במערכת השמיעה. לדוגמה, מחקר אחד מצא שלאנשים עם מיסופוניה הייתה פעילות מוגברת בקליפת המוח הקדמית, המעורבת בעיבוד מידע חושי (Schroder et al., 2017). זה מצביע על כך שמיזופנויה עשויה להיות קשורה לחריגות באופן שבו המוח מעבד את הצלילים.

 

סיבות פסיכולוגיות

בעוד כמה מומחים מאמינים כי מיסופוניה היא מצב נוירולוגי, אחרים מאמינים שזה מצב פסיכולוגי. כמה חוקרים הציעו כי מיסופוניה עשויה להיות קשורה להפרעות חרדה או OCD (Brout et al., 2017). הם טוענים כי מיזופנויה עשויה להיות סוג של OCD מבוסס חושי, שבו אנשים חווים מחשבות אובססיביות והתנהגויות כפייתיות הקשורות לצלילים מסוימים.

אחרים הציעו כי מיסופוניה עשויה להיות קשורה להתניה. לדוגמה, מישהו עם מיזופנויה יכול לחוות חוויה שלילית עם צליל מסוים בעבר, מה שהוביל לתגובה רגשית לצליל הזה בעתיד. תיאוריה זו נתמכת על ידי העובדה שמיזופנויה מתפתחת לעתים קרובות בגיל ההתבגרות או בבגרות המוקדמת, כאשר אנשים נוטים יותר לחוות חוויות שליליות עם צלילים מסוימים.

טיפול למיסופוניה

כיום אין תרופה למיסופוניה, אך ישנן מספר אפשרויות טיפול שיכולות לסייע בניהול התסמינים. כמה טיפולים נפוצים למיסופוניה כוללים:

– טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT): טיפול זה יכול לעזור לאנשים עם מיסופוניה ללמוד אסטרטגיות התמודדות ולשנות את תגובתם לצלילים מסוימים.

– Tinnitus retraining therapy (TRT): טיפול זה משמש לעתים קרובות לטיפול בטינטון, אך הוא עשוי להועיל גם לאנשים עם מיסופוניה. TRT כולל שימוש בתרפיה בקול כדי לעזור לאנשים להתרגל לצלילים מסוימים.

– טיפול תרופתי: תרופות מסוימות, כגון מעכבי ספיגה חוזרת של סרוטונין סלקטיביים (SSRI), עשויות להועיל בניהול הסימפטומים של מיזופנויה.

 

סיכום

מיסופוניה היא מצב המשפיע על אנשים רבים ברחבי העולם. היא מאופיינת ברגישות קיצונית לצלילים מסוימים, שעלולה לעורר תחושות של כעס, תסכול או חרדה. הסיבה המדויקת למיסופוניה עדיין לא ידועה, אך מחקרים מראים שזה עשוי להיות קשור לאופן שבו המוח מעבד צלילים מסוימים.

חלק מהמומחים מאמינים כי מיזופנויה היא מצב נוירולוגי, בעוד שאחרים מאמינים שזה מצב פסיכולוגי. ללא קשר לסיבה, קיימות מספר אפשרויות טיפול זמינות שיכולות לסייע בניהול הסימפטומים של מיסופוניה. עם הטיפול והתמיכה הנכונים, אנשים עם מיסופוניה יכולים לנהל חיים מספקים ולנהל את הסימפטומים שלהם ביעילות.

 

הפניות:

Brout, J. J., Edelstein, M., Erfanian, M., Mannino, M., Miller, L. J., Rouw, R., & Kumar, S. (2017). חקירת מיסופוניה: סקירה של הספרות האמפירית, השלכות קליניות ואג'נדה מחקרית. Frontiers in Neuroscience, 11, 136.

Edelstein, M., Brang, D., Rouw, R., & Ramachandran, V. S. (2013). מיסופוניה: חקירות פיזיולוגיות ותיאורי מקרה. Frontiers in Human Neuroscience, 7, 296.

Kumar, S., Tansley-Hancock, O., Sedley, W., Winston, J. S., Callaghan, M. F., Allen, M., … & Griffiths, T. D. (2017). הבסיס המוחי למיסופוניה. ביולוגיה נוכחית, 27(4), 527-533.

Schroder, A. E., Vulink, N. C., & Denys, D. A. (2017). מיסופוניה: קריטריונים לאבחון להפרעה פסיכיאטרית חדשה. PLoS One, 12(8), e0183087