המסכות, האלכוג'ל והכפפות. המבטים החשדניים, כלפי כל מי שעושה אפצ'י בטווח של 10 מטרים מאיתנו והניסיון לא לנשום, כאשר חולפים על פני אנשים
זרים ברחוב – כל אלה הם החידושים שקורונה הביאה לחיים שלנו.
אבל חוץ מכל השלילי הזה, יש גם מספר דברים חיוביים, שהגיעו ביחד עם המגיפה.
הם הנושא של כתבה הבאה.
האובססיה לשטיפת ידיים
בואו נודה בזה, מי מאיתנו לא שכח לפחות פעם אחת בחייו לשטוף ידיים לפני האוכל? אז זהו, לא עוד. עכשיו שטיפת הידיים מתבצעת לפני האוכל, אחרי האוכל וגם בזמן האוכל (כי רגע, בדיוק הרמתי את הטלפון עם אותה היד שבה החזקתי את הלאפה והמגן של הטלפון נמצא במקום השני בריבוי החיידקים, אחרי שולחן האוכל של מטוסים, שאותה לא ראיתי כבר הרבה זמן ממילא). אם לא מדובר בחיובי, אז מה כן?
החברים הטובים ביותר של כל אדם – לא, לא לבעלי חיים – חומרי ניקיון
והנה, שעתם היפה של כל המכורים לאקונומיקה. הם כבר לא העוף המוזר בחבורה, זה כבר ממש לגיטימי להחזיק בבית מטליות אנטיבקטריאליות לשיש, מטליות דוחות חיידקים לעץ, מטליות חיטוי לאלומיניום וספריי אקונומיקה מיוחד לידית של דלת הכניסה. כי אין דבר כזה, זהירים מדי.
ביטוח נסיעות – לא מותרות יותר
אם בעבר, ביטוח נסיעות היה דבר לא נחוץ ורק בלחץ של ההורים (או דוד שהוא סוכן ביטוח במקרה שלי), היינו טורחים לעשות אחד כזה לפני נסיעה לחו"ל, עכשיו כבר הבנו שביטוח נסיעות הוא חיוני. כן, גם אם מדובר על ביטוח נסיעות לסיני, למשל עכשיו כשהתחילו טיסות לכיוון שארם א שייח ויהיה לו יותר ביקוש.
בגדול, הביטוח הכי טוב שהומצא בארץ זה הביטוח של פספורטכארד ולו בשל היותו קל לשימוש. אין יותר הוצאת כסף מהכיס הפרטי שלנו אם קורה משהו, חס וחלילה. מספיק רק להפעיל את הביטוח במקרה הצורך, הכרטיס של פספורטכארד ייטען בכסף ולנו יש דאגה אחת פחות. נסיעה בראש שקט היא מצרך חשוב בתקופה זו, גם אם היעד הוא מלון בשארם וגם אם וילה במאוריציוס.
אחריות כלכלית – כבר לא פריבילגיה של בני 50+
אם יש משהו שקורונה לימדה אותנו, זה שהמחשבה על המחר שלנו, צריכה להיות קיימת כבר היום. גם אם הרגע עברנו לדירת שותפים הראשונה בחיינו. כל זה משפיע על בחירת מקום העבודה – חישוב של איזה מקום יישאר חיוני גם במקרה של סגר נוסף, זה משפיע על חישוב של מה מוגדר כהוצאה נחוצה ומה ממש לא. האחריות לעתיד שלנו – בידיים שלנו בלבד.
שינוי קריירה – גם אם לא מיציתם את הקריירה הקודמת
דבר חיובי נוסף שהביאה הקורונה, זאת ההבנה, שאנחנו יכולים להיות מוגדרים על ידי יותר ממקצוע אחד. מהנדס יכול להיות גם קונדיטור מוכשר, יועצת השקעות יכולה להיות בלוגרית פופולארית, דוגמנית יכולה למצוא את עצמה מתנדבת בתור אחות בבית חולים – אין סוף לשינויי קריירה וגילוי כישורים שלא חשבנו עליהם. וזה, כבר ממש חיובי – להבין שיכולים להיות לנו כמה כיוונים לחיים. רק למקרה של מגיפה עולמית נוספת.
אז נכון – המסכות, האלכוג'יל, הכפפות, המבטים החשדניים ועצירת הנשימה, יהיו איתנו עוד תקופה ארוכה. אבל אם נתעמק נצליח לראות את החיובי. העיקר שלא נהיה חיוביים בבדיקת מטוש. רק בריאות.
