צחצוח שיניים נכון

   

צחצוח שיניים הוא אחד האמצעים הבסיסיים והחשובים ביותר לשמירה על היגיינת הפה ולמניעת מחלות שיניים. למרבה הצער, לא כל בני האדם מקפידים על צחצוח כהלכתו, והתוצאה היא מקרים רבים של עששת, ריח רע מהפה ושיניים שאינן לבנות.

מתי להתחיל לצחצח שיניים?

צחצוח שיניים נכון נמשך 2-3 דקות ההמלצה של רופאי שיניים פשוטה: ברגע שיש שיניים, להתחיל לצחצח אותן. השיניים הראשונות מתחילות לבקוע אצל התינוקות בגיל חצי שנה עד שנה, וגם הן חשופות למתקפות של חיידקים ולסכנת היווצרות פלאק – בעיקר במקרים של יניקת לילה מוגברת או שתייה מבקבוקים שאינם מכילים מים. גם היגיינת פה לקויה של האם עלולה לפגוע בשיני התינוק, שכן החיידקים “שלה” עלולים לעבור אליו, וההמלצה לאמהות היא לעבור טיפולי שיניים נחוצים אחרי הלידה, למרות הקושי הכרוך בכך.

אמנם שיני התינוק בכל מקרה עתידות לנשור החל מגיל 6 פחות או יותר, אולם ויתור על צחצוח שיניים עלול להוביל לעששת, וזו לא רק עלולה לגרום לכאבים עזים לילד אלא שהיא מגדילה את הסיכוי כי השיניים הקבועות לא תצמחנה כיאות ויהיה הכרח לבצע יישור שיניים – תהליך ממושך, יקר ולא נעים.

איך לצחצח נכון?

בתחילת הדרך, אצל התינוקות, הצחצוח מתבצע באמצעות גאזה או פיסת בד. בהמשך עוברים לצחצוח שיניים באמצעות מברשת רכה המותאמת לגילו של הפעוט. חשוב להקפיד גם על משחת שיניים המותאמת לגיל הפעוט, ובעיקר להיזהר מעודף פלואוריד שבגילאים הצעירים עלול לגרום לנזקים.

צחצוח שיניים “בוגרות”, כך ממליצים רופאי שיניים ושינניות, צריך להתבצע באמצעות מברשת רכה המוחזקת בזווית של 45 מעלות ביחס לשיניים (ושמחליפים אותה מדי 3-4 חודשים). את השיניים מצחצחים בתנועות מעגליות קטנות, וכמובן שחשוב להקצות לכל שן ושן זמן משלה ומספיק תנועות מעגליות על מנת שהיא אכן תתנקה. הצחצוח חייב להיות עדין, מפני שתנועות אגרסיביות מדי מזיקות לשכבת האמייל (זגוגית השן) ועלולות לסדוק אותה בסופו של דבר.

לאחר שמנקים את הצד החיצוני, יש לצחצח גם את הצד הפנימי של השיניים, ובנוסף רצוי לצחצח גם את הלשון – שגם היא מהווה כר מרעה לחיידקים רבים (המהדרין עושים זאת באמצעות מנקה לשון ייעודי).

שגיאות רווחות בצחצוח שיניים

אחת השגיאות הנפוצות ביותר היא שימוש במברשת שיניים גדולה מדי או קשה מדי, דבר המקשה על הצחצוח וגם עלול לפגוע בשיניים.

טעות נוספת היא ויתור על צחצוח שיניים בערב, וגם זו טעות בעלת השלכות קשות, שכן מדיניות זו משאירה את פינו גדוש בחיידקים לאורך כל הלילה. מצד שני, גם צחצוח יתר (יותר מ-3 פעמים ביום) עלול לגרום לנזקים, ובפרט שחיקה מואצת של שכבת האמייל וגירוי מוגבר של החניכיים.

גם אי החלפת מברשת שיניים מדי 3-4 חודשים פוגעת באיכות הצחצוח, שכן המברשת מתבלה והופכת פחות אפקטיבית עם הזמן, וגם מצטברים עליה חיידקים. בנוסף, חשוב לנקות היטב את המברשת לאחר כל צחצוח על מנת שלא תהיה מלוכלכת בעצמה.

לא על הצחצוח לבדו

כאמור, לצחצוח שיניים המתבצע בצורה נכונה פעמיים ביום תרומה נכבדת לשמירה על היגיינת הפה ולמניעת התפתחות מחלות בו, ובפרט העששת, אך לא די בכך.

בנוסף לצחצוח, חשוב להעביר חוט דנטלי שמנקה את שאריות המזון מהמרווחים שבין השיניים, מקום אליו לא מגיעה המברשת, וכן להגיע לשיננית פעמיים בשנה על מנת שזו תנקה את האבנית שהצטברה בשיניים וביניהן (ולא משנה עד כמה תצחצחו, תמיד תהיה אבנית ותמיד כדאי לסלק אותה). הקפדה על כל אלה לא רק תשמור על השיניים בריאות אלא גם, ברוב המקרים, תחסוך את הצורך בטיפולי הלבנת שיניים יקרים ולא נוחים.

גם ביקורות שוטפות אצל רופא שיניים, בתדירות עליה הוא ימליץ בהתאם למצב הפה והבריאות באופן כללי, תסייענה למנוע היווצרות מחלות שיניים.