בפה מלא: השתלות שיניים בשביל מחוסרי שיניים

כאשר חסרות לך כל השיניים בפה או רובן ואתה רוצה להחליף אותן בצורה הטובה ביותר, הטיפול שאתה צריך הוא ניתוח השתלת שיניים בכל הפה. בהליך זה השתלים מונחים בעצמות הלסת ומשמשים כתחליף לשורשי השיניים, ועליהם מחוברים גשרים קבועים או תותבות קבועות.

במאמר זה נספק לך את כל המידע הרלוונטי על השתלות שיניים עבור מחוסרי שיניים, כדי שתוכל לגשת להליך המורכב הזה כשאתה מודע לכל היתרונות שלו, המצבים בהם הוא פחות מתאים, ומבין בדיוק במה הוא כרוך.

 

מהם היתרונות של השתלות שיניים בשביל מחוסרי שיניים?

להלן רשימת היתרונות הגלומים בהליך השתלת שיניים בכל הפה:

  1. הפחתה בסיכון לאובדן עצם: כאשר השתלים ממוקמים בעצמות הלסת, הם מעוגנים היטב, ושומרים על שלמות העצם ושומרים על גובה ונפח העצם, ובכך מפחיתים משמעותית את הסיכון לאובדן עצם כתוצאה מאובדן שיניים.

 

  1. מראה פנים משופר: במקרה של אובדן עצם בלסתות, נראה כי אזור השליש התחתון של הפנים קורס פנימה ושקוע, מה שמעניק מראה מקומט ומבוגר יותר לאדם שסובל מאובדן שיניים. כאמור, השתלות שיניים בפה מלא מונעות אובדן עצם, כך שגובה העצם ונפחה נשמרים. השתלות שיניים גם מעניקות מלאות ראויה באזור הלחי והשפה, ומעניקות מראה בריא יותר לקו הלסת של המושתל.

 

  1. שיפור הדיבור:  יכולת הדיבור מושפעת מאוד ממחסור בשיניים. עם שתלים דנטליים, איכות הדיבור משתפרת מאוד (דיבור ברור יותר) לעומת אפשרויות טיפול אחרות.

 

  1. יעילות לעיסה משופרת: האכילה קלה יותר בעקבות השתלות שיניים, שכן יכולת הלעיסה חוזרת למצב תקין יחסית כשיש כתרים לשיניים או תותבות קבועות .

 

  1. נוחות השימוש והתחזוקה: השתלות שיניים למחוסרי שיניים מבטלות את הצורך בהסרה ותחזוקה יומית של שיניים מלאכותיות, כמו תותבות נשלפות. אין צורך בדבקים ושום החלקה של התותבות בזמן אכילה, שיחה, חיוך וכו'.

 

  1. עמידות: מדובר בפתרון של שיקום פה קבוע, המחזיק מעמד שנים רבות ואף למשך כל חיים אם נשמר כראוי עם היגיינת פה טובה.

 

  1. שיפור ההערכה העצמית והביטחון: שתלים לשיניים לחסרי שיניים משפיעים באופן חיובי על חייו החברתיים של המטופל.

 

מתי מומלץ ללכת על סט מלא של שתלים דנטליים?

במצבים הבאים מומלץ לבצע השתלת שיניים בכל הפה:

  1. חוסר מוחלט בשיניים: מקרים בהם חסרות כל השיניים הטבעיות של המטופל ויש להחליפן בצורה טבעית ככל האפשר.

 

  1. מספר שיניים חסרות או פגועות: גם אם למטופל נותרו כמה שיניים הפה ואפילו את רובן אך הן פגועות או רקובות בצורה קשה, ונדרש טיפול שיניים בהיקף משמעותי (למשל טיפולי שורש, גשרים או כתרים מרובים), שיקום הפה בעזרת שתלי שיניים יכול להיות אפשרות טובה יותר.

 

  1. בריאות והיגיינה: כאשר המטופל בריא מספיק ומסוגל לשמור על היגיינת פה תקינה לאורך זמן לאחר ההליך.

 

באילו מצבים סט שלם של שתלים דנטליים הוא לא מומלץ?

להלן רשימת מצבים בהם עדיף להימנע מהשתלת שיניים מלאה בכל הפה:

 

  1. בריאות כללית לא תקינה: כאשר בריאותו הכללית של המטופל הופכת את הניתוח או ההרדמה למסוכנים, יש להמנע מהשתלת שיניים בכל הפה.

 

  1. ממאירות: אצל מטופל הסובל מסרטן פעיל, כל פרוצדורה עשויה לשמש כגירוי ועלולה להאיץ את גדילת תאי הסרטן בצורה משמעותית.

 

  1. מחלות עצם: צורה חמורה של אוסטאופורוזיס, אוסטאומלציה, מחלת פאג'ט, תסמונת עצם שבירה, דיספלזיה סיבית וכדומה. אלה הם מצבי העצם הלא תקינים שבהם איכות העצם היא נמוכה מאוד וסיבים המהווים את העצם הם גם לא תקינים גם באיכות וגם בכמות. זה מביא לעיגון לקוי של שתלים ופוטנציאל לדחיית השתל או בעיות בקליטתו.

 

  1. בעיית לב וכלי דם: כשהמטופל סובל מבעיות לב כמו אוטם שריר הלב (ב 6 החודשים הסמוכים להשתלת השיניים), או קדחת שגרונית חריפה, כל סוג של פרוצדורה עלולה לפגוע מאוד בבריאותו על ידי גרימת זיהום כללי.

 

  1. טיפול בקרינה: לחולים שעוברים הקרנות באזור הראש, הצוואר או הפנים אסור בהחלט לעבור כל סוג של ניתוח (גם אם מדובר בפרוצדורה מינורית) – הן בפה והן באזורים הסמוכים, מכיוון שאספקת הדם מצטמצמת מאוד, מה שמביא לריפוי לקוי וסיכון גבוה מאוד של זיהום הגורם לאי ספיקת השתל.

 

  1. סיבות אימונולוגיות: כאשר המערכת החיסונית רגישה מאוד, למשל מחלות אימונולוגיות, איידס, חולים שנמצאים בתהליך של השתלת איברים, מחלות אוטואימוניות וכו' – אסור לבצע השתלת שיניים מלאה.

 

  1. נטילת תרופות: נטילת תרופות מסוימות כמו ביספוספונטים (תרופה לאוסטאופורוזיס שמפחיתה את זרימת הדם לעצמות), או תרופות מדכאות חיסון (ניתנות בהשתלת איברים למניעת דחיית האיבר המושתל), היא בעייתית בהקשר של השתלת שיניים מלאה.

 

מהם השלבים בהליך השתלת שיניים מלאה?

כשמדובר בהשתלת שיניים בכל הפה, יתכנו וריאציות מכיוון שאין שני מקרים זהים. שלבי ההליך המדויקים ומורכבותו, תלויים במידה רבה בבריאות הכללית ובבריאות הפה של המטופל.

השלבים הנפוצים ביותר בניתוח שיקום פה מלא, מוזכרים להלן:

  1. ייעוץ ראשוני – בו נבדק חלל הפה ביסודיות על ידי רופא השיניים, ונעשית הערכה רפואית.

 

  1. נטילת רשמים ראשוניים של הלסתות העליונות והתחתונות – אלו נלקחים כדי לזהות את היחס ביניהן.

 

  1. הדמיות – צילומי רנטגן ו / או סריקת CT מבוצעים על מנת לגלות מהי איכות העצמות.
    בנוסף, מבוצעת הדמיה ממוחשבת של השתלים כדי לזהות  בדיוק היכן הם ימוקמו.

 

  1. רישום המנשך של המטופל – זה נועד לאבחון סגירת הלסתות והמרווח הקיים בין הלסתות לטובת מיקום שיניים מלאכותיות.

 

  1. יצירת דגם של השתלים – עוזרת להנחות ולכוון את הנחת השתל במיקום ובכיוון נכון ולהבין איך המטופל יראה לאחר הניתוח.

 

  1. התקנת השתלים הדנטליים – ניתוח זה עשוי להשתנות מעט בהתאם לסוג השתל הנבחר.

 

  1. המתנה לקליטת השתלים – בשלב זה מאפשרים לאזור המושתל להחלים על ידי התמזגות עם העצם הסמוכה במשך תקופה של 4-6 חודשים.

 

  1. בניית תותבות סופית – משך הזמן הנדרש עשוי להשתנות בהתאם למורכבות. יתכנו ביקורים בין לבין אצל רופא השיניים כדי לבדוק את רמת הדיוק של תהליך הייצור לפני שימשיך לשלב הבא.

 

  1. מיקום הסופי של התותבת – בשלב זה הנחיות הכרחיות ניתנות למטופל.

 

  1. פגישת ביקורת – מבוצעת כדי להבטיח שהכל יתנהל כשורה, ולאחריו בדיקות שיניים קבועות.
שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב telegram