רוצה ללמוד מוולט דיסני איך לתת ביקורת שתתקבל באהבה?

בניית חזון

ניתן ליישם את שיטת דיסני בכמה דרכים ובניהם לבניית חזון. הדבר החשוב בהקשר זה, הוא שכל המשתתפים יקבלו על עצמם את אותו התפקיד במקביל. על מנת להפריד בין השלבים, ניתן להשתמש ב – 3 חללי עבודה נפרדים, או להקצות 3 פינות נפרדות בחדר עבור כל תפקיד. אם אין לכם חדר גדול, תוכלו לבחור לצאת ולהיכנס לחדר מחדש בכל שלב של התהליך. לרוב זה יספיק כדי לגרום לאנשים לאמץ תפקיד חדש ומצב רוח שונה. אז שנתחיל?

מהו שלב החולם בשיטת דיסני?

שלב החולם הוא השלב הראשון בתהליך הפיתוח של כל רעיון. במסגרת אימוני קואצינ למשל, כמעט תמיד תתחילו בשלב בניית החלום.
כאשר אנו מאמצים את תפקיד 'החולם' – הכל אפשרי. בשלב זה אנחנו עורכים סיעור מוחות והשמיים הם באמת הגבול. כאן כל חבר צוות צריך להשתמש בדמיון שלו ולהעלות רעיונות חדשים ומטורפים. למעשה, בחדר החולם, יש מקום רק לרעיונות, מופרעים ככל שיהיו – ללא מקום לשיפוט מכל סוג שהוא, ללא ביקורת וללא סייגים.

רוצים שמישהו ילווה אתכם בתהליך בניית החזון? הינה כל המידע.

מה קורה בשלב הריאליסט?

לאחר שהעלינו רעיונות, השלב הבא הוא לחשוב כיצד ניתן לתרגם אותם שלנו לתוכנית פעולה מציאותית וברת ביצוע. בחדר זה, אנו מיישמים חשיבה ממוקדת יותר, ובוחרים את הרעיונות הטובים ביותר שהעלינו. לאחר ההערכה (על סמך כמה קריטריונים) של הרעיונות שעלו, אנו יוצרים את התוכנית האופרטיבית למימוש רעיונות אלה. לשם כך אנחנו נדרשים לחשוב מה צריך לעשות כדי להגשים אותם הלכה למעשה.

מה עושים בשלב המבקר?

חדרו של 'המבקר', הוא השלב השלישי והאחרון בתהליך הטיפול בחלום שלנו.
במסגרתו אנו לוקחים על עצמנו את התפקיד החשוב אך מייגע, של לברר אם משהו חסר או נחוץ בתוכנית הפעולה שהגינו. באמצעות שאלות ענייניות כמו: מה הסכנות? הסיכונים? המכשולים? המלכודות? מה יכול להשתבש? וכן הלאה, אנו בוחנים את הרעיון בעין ביקורתית על מנת שנוכל לזהות היכן עשויים להידרש שיפורים ודיוקים בעת הוצאת החזון שלנו מן הכוח אל הפועל.

מה ניתן ללמוד משלב המבקר על מתן ביקורת בצורה יעילה?

הדגש במתן הביקורת בשלב המבקר בשיטת דיסני, הוא על כך שהיא תהיה בונה ומקדמת.

על מנת שהביקורת תתקבל באהבה וממקום של נכונות לשיתוף פעולה גם מצד אנשי החזון, קרי – החולמים, חשוב להקפיד להפוך את כל ההערות המובאות בחדר 'המבקר' לשאלות עבור החולמים.

למשל, במקום שנצא בהצהרה כמו: "הרעיון יקר מדי למימוש ואין לנו תקציב מספיק כדי להוציא אותו אל הפועל" – ניתן להציג את הביקורת בתור שאלה כמו: "כמה כסף ידרש כדי להוציא את הרעיון אל הפועל?" או "באיזה אופן אפשר לגייס את הכספים הדרושים?".

כאשר אנו מבקרים רעיון בעזרת שאלות ענייניות שעניינן לבחון דרכים לשיפור שלו, במקום להציג את הביקורת כהצהרות שפוסלות את הרעיון על הסף, אנחנו למעשה דנים בדרכים אפשריות למימוש שלו. בעשותנו כן, אנחנו מאפשרים לחולמים לרתום את החזון שלהם לשכלול הרעיון שהם הגו.
כך במקום "להרוג" את החלום שלהם ולעורר אנטיגוניזם, אנחנו למעשה נותנים להם במה לפתח ולהצמיח אותו באופן שמבטא את היצירתיות שלהם, וגם מעודד אותם לשפר את מיומנויות החשיבה המעשית שלהם.

בשורה התחתונה

יישום שיטת דיסני בתהליכי עבודה, תורם לשיפור שיתוף הפעולה בצוות, מסייע להימנע ממחלוקות בלתי מועילות, ונותן פתח ליצירת רעיונות חדשים ונהדרים יחד.

המפתח לכל אלו טמון, כאמור, ביכולת לשים את עצמך בנעליו של האחר ולשאול את השאלות הנכונות, במקום לבקר.