תפקידי השיננית

   

תפקיד השיננית הוא ניקוי אבניתשיננית היא אשת מקצוע בתחום רפואת השיניים המוסמכת לבצע פעולות שונות בתחום הדנטלי ובהן הסרת אבנית מהשיניים, מתן פלואוריד, בדיקת כיסים בחניכיים ועוד. כמובן שישנם גם שיננים ולא רק שינניות, אבל מאחר שבתחום השיננות ישנו רוב מוחלט לנשות מקצוע, וממילא התחום התקבע בתודעת הציבור כנשי, הרי שמקובל לדבר על שינניות ולא על שיננים (על פי נתוני איגוד השיננות הישראלי בשנת 2007 היו בארץ 2 שינניות לעומת כ- 1,500 שינניות).

חשוב להבהיר כי שינניות אינן סייעות לרופאי שיניים. סייעות לרופאי שיניים היא מקצוע נפרד, והפעולות אותן מבצעים סייעים וסייעות שונות לחלוטין מאלה המוגדרות כתפקידן של שינניות. לימודי שיננות נמשכים שנתיים אקדמיות וכוללים לימודים עיוניים וכמובן גם הכשרה מעשית.

התפתחות התחום

ראשיתה של השיננות היא בתחילת המאה העשרים, כשהחלה להתפתח המודעות לא רק לטיפולים בשיניים אלא גם לחשיבותם של מניעת נזקים וטיפולים שמהווים הקדמת תרופה למכה.

ב-1913 נפתח הקורס הראשון לשינניות. בהדרגה התפתח המקצוע ונוספו לו תפקידים ותחומי אחריות. באנגלית נקראת אשת המקצוע Dental Hygienist – כלומר מטפלת היגיינית של השיניים, ואכן תפקידה העיקרי של השיננית הוא שמירה על היגיינת הפה על מנת שלא יהיה צורך בטיפולים מורכבים בשיניים.

עבודת השיננית

לשיננית שני תחומי פעילות עיקריים: האחד, ביצוע טיפולים בעלי אופי מניעתי שלמעשה נועדו לייתר את הצורך בטיפולים אצל רופאי שיניים שכן השיניים נשמרות היטב (אם כי כמובן שרופאי שיניים לא יצטרכו למצוא עיסוק אחר שכן עדיין רצוי ללכת אליהם לביקורות תקופתיות, גם כשהשיניים מתוחזקות ברמה גבוהה). תחום פעילות אחר של שינניות הוא השלמה לרופאי שיניים – שאמונים על טיפולים מורכבים דוגמת טיפול שורש, אפיסקטומי, הקצעת שורשים, יישור שיניים והשתלות שיניים – בעוד השיננית מבצעת פעולות פשוטות יותר כגון ניקוי אבנית מהשיניים.

לצד הטיפולים המניעתיים, שינניות רבות מועסקות גם בתחום בריאות הציבור, ובפרט הדרכה בבתי ספר ובגנים והקניית הרגלי צחצוח שיניים, שימוש בחוט דנטלי וכו’ לכלל האוכלוסיה.

תדירות מומלצת לטיפול

ההמלצה הגורפת היא להגיע לטיפול תקופתי שוטף אצל שיננית אחת לחצי שנה. גם עבור ילדים ההמלצה היא אותה המלצה, וכדאי להתחיל לבצע את הביקורים אצל השינניות החל מגיל 7 בערך, כשמתחילות לבקוע השיניים הקבועות שתופסות את מקומן של שיני החלב.

בניגוד לסברה רווחת, גם נשים בהיריון יכולות להגיע לטיפולים אצל שינניות – ואף רצוי כי יעשו זאת בשל השינויים ההורמונליים המלווים את ההיריון ומשפיעים גם על בריאות הפה, השיניים והחניכיים.

גם אם על חלק מהשיניים מורכב גשר (או כפי שהוא נקרא בימינו, סמך) ניתן ורצוי להגיע לשינניות, שתדאגנה כי השיניים לא רק ייושרו אלא יהיו גם בריאות וחסונות.

בנוסף, כדאי להגיע לשינניות לפני טיפול הלבנת שיניים – השינניות יסייעו בניקיון השיניים משכבת הפלאק וממשקעים אחרים, ובכך יקלו על תהליך ההלבנה ויגדילו את האפקטיביות שלו.

לימודי שיננות

לימודי שיננות בישראל נמשכים שנתיים (כאלפיים שעות לימוד אקדמיות) ומתקיימים נכון לשנת 2012 בארבעה מוסדות לימוד: אוניברסיטת ת”א, האוניברסיטה העברית, המכון ללימודי המשך ברפואת שיניים שמושבו בחיפה ובמכללה ללימודי בריאות השוכנת ברמת גן.

לימודי השיננות כוללים קורסים עיוניים ברפואת שיניים, פריודונטיה, אבחון פתולוגיות בפה ועוד, והתנסויות מעשיות בתחומים הרלוונטיים למקצוע השיננות כולל ביצוע הדרכות במסגרות שונות בקהילה.

הלימודים הם לימודי מקצוע ולא לימודים אקדמיים, ואחת המטרות שהציב לעצמו איגוד השיננות הישראלי היא להפוך את המקצוע לאקדמי על מנת לקדם את תחום השיננות ובעקבות כך גם את בריאות הפה של הציבור הרחב.