סיבות לעקירת שיניים

   

עקירת שיניים מוגדרת כפעולה כירורגית, המבוצעת על ידי רופא שיניים כשאין שום דרך להציל את השן. עקירתה של שן היא טיפול המלווה בלא מעט כאבים – אולם כאמור במקרים מסוימים אין מנוס מעקירה שכן השארתה של שן חולה עלולה לגרום לשיניים אחרות להינזק באופן בלתי הפיך גם כן.

מתי אין מנוס מעקירת שיניים?

כאשר כשלו כל ניסיונות הצלת שורש השן מתבצעת עקירת שינייםהשיניים שלנו מורכבות משכבת אמייל (השכבה החיצונית הקשיחה המגנה על פנים השן), שכבת דנטין וחלק פנימי הנקרא מוך השן. מי שאינו מקפיד על צחצוח שיניים כהלכה, העברת חוט דנטלי וביקורים בתדירות נאותה אצל שיננית, יגלה כי החיידקים בפיו הולכים ומתרבים ויוצרים שכבה הנקראת פלאק. כשהפלאק מצליח לחדור את האמייל והדנטין הוא מגיע למוך, ואז האדם כבר מרגיש כאב, שכן במוך ישנם עצבים (דבר שאין בדנטין ובאמייל), וממהר להגיע למרפאת שיניים. רופא השיניים ינסה לטפל במצב באמצעות טיפול שורש, אך לא תמיד טיפול שיניים אלמנטרי זה מצליח. ישנו גם טיפול מורכב יותר, הנקרא כריתת חוד השורש, ושבמהלכו מנסה רופא השיניים להגיע אל השורש דרך החניכיים ובכך להציל את השן – אך גם טיפול זה, למרות אחוזי ההצלחה הגבוהים למדי בימינו, עלול להיכשל. במקרה כזה, על מנת למנוע את התפשטות הזיהום לשיניים אחרות ולאזורים אחרים בפה ובגוף, אין מנוס אלא לבצע עקירה של אותה שן פגועה – כאמור, על מנת להציל את השיניים האחרות.

מקרה אחר שבו אין מנוס מעקירת שיניים הוא מחלת חניכיים חמורה, וישנן גם עקירות של שיני בינה במקרה של סכנת פגיעה בשיניים שכנות.

עקירת שיני בינה

שיני בינה הן האחרונות לצמוח, והן בוקעות בפינו בין הגילאים 17-18 ל- 24-25. במקרים מסוימים כל הלסת כבר “תפוסה” ואין מקום לאותה שן בינה – ואז היא “נכלאת” בין שיניים אחרות או צומחת בצורה לא ישרה.

שיני בינה אשר כלואות בין שיניים אחרות או צומחות בצורה מוטה מסכנות את השיניים הסמוכות ואת הפה בכלל: בעיה אחת היא החיכוך בין שן הבינה לשן הטוחנת הסמוכה, דבר שגם מזיק לשורשי השן הטוחנת וגם עלול לגרום לעששת, ובעיה אחרת היא דלקות בחניכיים וכן ציסטות בלסת.

על מנת למנוע את הבעיות הנ”ל, שמסכנות את בריאות הפה, ממליצים במקרים מסוימים רופאי שיניים על עקירת שן הבינה – כמובן לאחר אבחון מקיף והתבוננות יסודית בפה.

כיצד מתבצעת עקירה?

עקירת שיניים היא הליך דנטלי לא פשוט אבל גם לא מאוד נדיר. ישנם שני סוגי עקירה: פשוטה וכירורגית. את סוג העקירה קובע רופא השיניים לאחר צילומי רנטגן של הפה ובחינה מדוקדקת של מצב השן המיועדת לעקירה וסביבתה. עקירה פשוטה מתבצעת באופן ידני באמצעות מלקחיים מיוחדות. עקירה כירורגית היא כורח המציאות כשהשן אינה ניתנת לשליפה בקלות בשל היותה עטופה, לפחות בחלקה, בחניכיים או בעצם. במקרה זה, יבצע רופא השיניים חתך בחניכיים, ובמידת הצורך גם בעצם, על מנת לשלוף את השן, ולאחר מכן יתפור כמובן את החתך. עקירת שיניים מתבצעת ברוב המקרים בהרדמה מקומית (הרדמה מלאה נדרשת כשהעקירה היא חלק מטיפול מקיף יותר בפה) ולאחריה ייתכנו כאבים.

הפחתת כאב לאחר עקירה של שן

עקירת שיניים, כאמור, עלולה להיות מלווה בנפיחות וכאבים. על מנת להקל על הסימפטומים ניתן לקחת משככי כאבים, ובכל מקרה חובה להימנע מאוכל ושתייה במשך שעתיים לאחר העקירה, ולוותר על משקאות חמים ומאכלים קשים למשך 24 שעות.

בנוסף רצוי מאוד לוותר על עישון בפרק זמן זה, וכן להימנע מצחצוח שיניים. לאחר שחולפת יממה מהעקירה, אפשר לשטוף את הפה עם מי מלח ולחזור לצחצוח שיניים כשמקפידים לעשות זאת בעדינות מירבית.