חומרים המשמשים לסתימות בשיניים

   

חומרים המשמשים סתימות בשיניים עלולים להכיל מתכות רעילותסתימות בשיניים הן אחד הטיפולים הנפוצים שמבצעים רופאי שיניים. טיפול זה נדרש כשמחלת העששת התפשטה בשן אחת או מספר שיניים, ויש הכרח לבלום את התפשטותה לפני שתפגע בעומק השן או השיניים ותחייב טיפול שורש.

בשנים האחרונות ישנה נטייה להחליף את המושג “סתימות בשיניים” ל”שחזור שיניים”, שכן עם השנים התגברה חשיבות הפן האסתטי של הטיפול. המטופלים מחפשים פתרון שיעניק לפה שלהם מראה קרוב ככל האפשר לזה שהיה בטרם הטיפול, ועל כן נוטים רופאי שיניים להשתמש במושג “שחזור”, שמשקף את הצורך לשחזר את השן בהתאם לצורתה המקורית.

ישנם מספר סוגי סתימות, וההבחנה העיקרית היא בין הסתימה הכסופה הלא היא האמלגם, לבין הסתימה הלבנה, כשלכל אחת מהן יתרונות וחסרונות.

מתי נדרשות סתימות בשיניים?

סתימות הן טיפול שיניים מניעתי המתבצע במקרה שבו חיידקים הצליחו לחדור את שכבת האמייל (זגוגית השן) הקשיחה וכן את שכבת הדנטין ומאיימים גם על מוך השן – הרקמה הרכה שמכילה עצבים וכלי דם. במקרים מסוימים נדרשת סתימה גם כאשר השן נשחקה עם השנים או נסדקה.

מצבים אלה מסוכנים לבריאות הפה, ולבריאות האדם באופן כללי, מאחר שחיידקים עלולים לנצל אותם ולגרום לדלקות קבועות. הסתימה מתבצעת ברוב המקרים בהרדמה מקומית, אלא אם כן מדובר במטופל המפחד מטיפולי שיניים ואז יש צורך באמצעי טשטוש משמעותיים יותר.

במהלך הטיפול מסלק רופא השיניים את העששת ואת הרקמות הפגועות, מוודא כי לא נותרו כאלה (על מנת שהעששת לא תחזור) – ואז קודח בשן על מנת לעצב את המבנה שלה כך שיוכל לקלוט את המילוי, הלא הוא הסתימה. סתימה אחת נמשכת כחצי שעה, מאחר שרופא השיניים מקפיד על החדרה הדרגתית של חומר המילוי כך שכל שכבה תתייבש ותבצע את האיטום בצורה המיטבית, ולבסוף משייף את השן על מנת לשוות לה מראה אסתטי.

אמלגם – יתרונות וחסרונות

אמלגם היא תרכובת של מתכות הנמצאת בשימוש רפואת השיניים מזה 150 שנה. בשנים האחרונות קמו לה לא מעט מתנגדים, אולם חשוב להדגיש כי היא עדיין חומר רווח בשימוש במרפאות שיניים רבות וכי לא כל המומחים בתחום הדנטלי מסכימים עם הביקורת עליה.

אמלגם מורכבת מבדיל, נחושת, כסף וכספית. הכספית היא מקור הביקורת על האמלגם, שכן מחקרים לא מעטים מצאו כי הימצאות כספית בגופנו מגדילה את הסיכוי לאלצהיימר, סכיזופרניה, מחלות נוספות הנגרמות בשל פגיעה במערכת העצבים המרכזית, מחלות דם, מחלות עור, מחלות לב ועוד ועוד.

בסתימות בשיניים המורכבות מאמלגם יש כאמור לא מעט כספית, וחלקה מתאדה מהסתימה אל הפה וממנו אל כלי הדם ואל המוח. בשל כך הוחלט במדינות מסוימות לאסור על שימוש באמלגם לטיפולי שיניים (כך בשבדיה, בדנמרק, בפינלנד וביפן, בין השאר) אולם ה-FDA (מנהל המזון והתרופות של ארה”ב שנחשב בר סמכא בכל הקשור לבטיחות תרופות והליכים רפואיים) עדיין מאשר את השימוש באמלגם שכן לתפיסתו, כמות הכספית המשתחררת מועטה ביותר.

היתרון העיקרי של האמלגם הוא המחיר הזול וקלות הביצוע, גם במצבים מורכבים. יתרון נוסף הוא עמידותן של סתימות שיניים מחומר זה לאורך שנים רבות, גם בשיניים טוחנות העומדות בעומס רב. החיסרון הבולט של האמלגם הוא המראה הפחות אסתטי עקב הצבע האפור-כסוף הבולט.

סתימה לבנה – יתרונות וחסרונות

חומר אחר המשמש לסתימות בשיניים נקרא קומפוזיט. זהו חומר מרוכב שאותו יוצקים לתבנית המיוצרת בהתאם למבנה השן הזקוקה לסתימה – כך שיש צורך בשני ביקורים אצל רופא השיניים על מנת לבצע את הסתימה (בביקור הראשון נמדדת השן לצורך ייצור התבנית ובשני מודבקת הסתימה).

היתרון העיקרי של סתימות בשיניים העשויות קומפוזיט הוא האסתטיקה הרבה שלהן (במקרים רבים מתבונן אקראי אפילו לא יבחין בסתימה), והחיסרון המרכזי הוא מחירן הגבוה יותר.

בנוסף לקומפוזיט ישנן סתימות מחרסינה שנחשבות האיכותיות ביותר אך הן גם היקרות ביותר.